נְהָרוֹת שֶׁל שָׁלוֹם
- משיריו של יאיר חדאד -
בַּיִת א.
נְהָרוֹת שֶׁל שָׁלוֹם, נְהָרוֹת שֶׁל שְׁלֵמוּת.
עֵת לִפְעֹל לֹא לַחֲלֹם, וְלִחְיוֹת לֹא לָמוּת.
נְתִיבוֹת הַשָּׁלוֹם, רַבּוֹת עַד מְאוֹד.
נִצְעַד אֵיתָנִים, לֹא נִסְטֶה לֹא נִמְעוֹד.
פִּזְמוֹן.
מִלִּים שֶׁנִּגָּרוֹת, מִלֵּב שֶׁל אוֹהֲבִים.
בֵּין שֶׁנֶּאֱמָרוֹת, אוֹ בָּאוֹת הֵם בִּכְתוּבִים.
מֵיצָר הֵם מְסִירוֹת, רוֹפְאוֹת הַכְּאֵבִים.
גַּם שׂוֹנְאִים לְלֹא פְּשָׁרוֹת, יַהַפְכוּ הֵם לִקְרוֹבִים.
בַּיִת ב
לֶאֱהֹב לֹא לִשְׂטֹם, לְדַבֵּר בִּנְעִימוּת.
שָׁלוֹם יִפְתָּח וְיַחְתֹּם, כָּל סִכְסוּךְ וְעִמּוּת.
נְכַבֵּד כָּל אָדָם, נִתְיַחֵס בְּכָבוֹד.
זֶה קָשֶׁה, יִהְיֶה קַל, אִם עַל זֶה נַעֲבֹד.